שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

ראשית, מחמאות על האירוע, הוא בהחלט היה מוצלח מאוד, הרבה מעבר לציפיות.
קראתי את עמוד המסקנות שהכנתם והרי התוספות שלי:
אני אישית מאוד מאוד נהנתי להיות הכרוז, וכל ההמלצות שלי בהמשך לא סותרות זאת.
ליאור מנצ'ר

1. להשקיע במיקום קובע את האוירה כולה, מקום יותר פנסי היה מביא אנשים יותר פנסים יוציאו יותר כסף.
   המרכז הקהילתי נתן אוירה של מרכז קהילתי ובהתאם היו סכומי הקניות.
2. כנ"ל לגבי עיצוב המקום, עיצוב יוקרתי – מכירים יוקרתיים, שמפניה, גבינות, בדים כרקע, נרות, כל דבר שניראה יקרתי.
3. אסור יותר מידי פריטים דומים ולנסות להתעקש עם האוצר שימצא מגוון גדול עם שונות גדולה.
4. לסדר ליד התמונות מספרים, יהיה קל לאנשים לקנות ולתצוגה להתרחש.
5. להכין קטלוג עם רשימה של הציורים וקצת פרטים, לתת לכל המבקרים, כך שיוכלו לרשום עליהם דברים לקראת המכירה.
6. לכרוז יש להכין כרטיס על כל יצירה, עם אינפורמציה עליה: שם, יוצר, סוג, שנת הציור כמה פרטים כלליים ועוד, כדי שאם יהיה צורך יהיה אפשר לחרטט. את הכרטיסיות להדפיס בפונט 30 לפחות!!!
7. להכין כרטיסיות גם המספרות על הארגון, על הפעילויות, על הגוף המארח וכו'/font>
8. את הטקסט של הכרטיסיות יש להעביר אל הכרוז מראש, כדי שילמד, יתקן, ינקד וכו'.
9. יו"ר הארגון צריך לפתוח את האירוע ולא אחד מהמבקרים או הכרוז.
10. להכין את רשימת החשובים הנמצאים במקום רגע לפני הפתיחה, מארגן האירוע אמור לברך אותם ולא אחד המבקרים.
11. יש להכין לכל תמונה 3 כרטיסי מכירה, 1. לרשם, עליו רושמים את פרטי הקונה והמכיר. 2 מעבירים לקונה לחתום מייד לאחר שקנה, 3 משאירים ביד הקונה עם מספר התמונה והמחיר שהוא סגר.
12. הרשם צריך לשבת ליד הכרוז, מול הקהל, כדי שירשום מי הציע מה וכמה.
13. ליד הרשם צריך להיות "רץ" שיגש אל הקונה, ירשום פרטים מדוייקים, יקח את כרטיס האשראי, יחתים וכו', וישאיר כרטיס אצל הקונה.
14. בהמשך, מייד בסוף כל מכירת תמונה יחזיר הדוגמן את העבודה למקומה המקורי, עם פתק של נמכר בולט עליה (ואולי המחיר ושם הקונה) כך שבסוף האירוע ישארו כל התמונות עדיין תלויות עם פתקי מכירה. יש סיכוי שיהיה עניין עדיין בתמונות בסוף האירוע, כמו כן, ככל שיותר תמונות יהיו תלויות עם "נמכר" זה יעודד לקנות..
15. "דוגמנים"
    צריך להיות בתפקיד מריומה, שיסתובבו עם התמונות, בעוד אחד מסתובב, השני כבר מוריד את התמונה הבאה, עבודות שלא מניידים צריכות להיות באמצע המקום.
16. "טלפנית"
    חייבת להיות מול הכרוז בקשר עיין ועם שלט בולט ביד, כך הוא יוכל לפלרטט בנוחות עם המתקשרים ולקשקש עם הכרוז ולהוסיף עניין ולא להפוך להיות "הפרעה".
17. רצוי וכל הצוות הרצים, הדוגמנים, הרשם, הכרוז וכו', יהיו מתואמים למשל בצבע החולצה או משהו, יכניס יותר כבוד.
18. לא להניח בזמן האירוע את התמונות בערימות בצד בשום אופן, אלה אם יש מקום שהקהל לא רואה..
19. באינטרנט צריך להשאיר את התערוכה ולציין את המכירות, אם הסכומים גדולים, יש לפרסם אותם, אם לא, רק לציין שנמכרו (במקרה שלנו רק לציין שנמכרו).
20. ההזמנות הכתובות וסבב הטלפונים עשה את עבודת הפרסום.
21. פעילות במקום במהלך התערוכה, למשל ההוא שהתחיל לשיר עם הפסנתרן, כמה חברה שירשמו בצד, או במקרה שלנו, על הבמה, רקדנית פלמנקו, עושה חארקירי, בולע נחשים או יורק אש.
22. להכין פוסטר ברור עם מידע על הארגון, שיתלה באופן ברור, כנ"ל לגבי לוגו גדול מאחורי הבמה וכו', להזכיר לכולם שזה עדיין אירוע תרומה.
23. עדיין לדעתי יש להיתמקד בנושא מסויים שחרוט על דגל שישה צבעים "אנחנו עובדים בכל הארץ" = מפה עם נקודות הפעילות, "אנחנו עובדים עם כל הגילאים" = צילום של חבורה מעורבת, משהו חד משמעי וברור שקל יהיה להיזדהות איתו, משהו כמובן שמח ולא עצוב.
24. אם אין קהל נשים, לא להביא עבודות לנשים, ושישה צבעים על פי הקהל, רוב העבודות והפעילויות ניראה כמו ארגון גברי (עד כמה שאנחנו יכולים להיות גבריים).
25. הפעם עשיתם הזמנה אישית אל האומנים, אני לא יודע אם פרסמתם את החיפוש אחר אומנים נוספים, בכל מקרה צריך לעשות את זה.
26. אם עושים אירוע בסמוך לחג או תאריך בעל משמעות, חייבים להתיחס אליו.

שוב, המון תודה על העשייה שלכם וכמובן אשמח להמשיך לסייע בכל דבר
חג שמח

ליאור מנצ'ר

תחילה הרשו-נא לי לברך את יוזם התערוכה, יו"ר עמותת 'שישה צבעים' ברוך אורן, את אוצר התערוכה ד"ר גלעד פדבה, על התנדבותו לאצור את התערוכה בפרק הזמן הקצר שעמד לרשותו את יובל אגרט, מנהל 'המרכז העירוני הגאה' על היענותו להעמיד את האולם לצורך התצוגה ולתרומת הכיבוד ואת כל החברים המתנדבים שנטלו חלק בארגונה.
ועתה ,להערות מעשיות:
ייתכן שהיה צריך לשקול לקיימה במקום שאמון על הצגת תערוכות, כגון גלריה., שיש בה גם קירות צחורים נרחבים להצגת תערוכה ותאורה טובה והולמת.
בגלל אילוצי המקום והקירות הספורים שעמדו לרשות התצוגה נתלו העבודות בצפיפות יתר והתאורה לא היתה הולמת ומספקת.
האקוסטיקה באולם זקוקה בלשון המעטה לשיפור רב ודברים שנאמרו במיקרופון לא נשמעו בבירור.
שמתי-לב שחלק ניכר מקהל המבקרים פרש לפני שהתחילה המכירה הפומבית. ייתכן שלא היו מודעים לכך שעומדת להתבצע מכירה פומבית של היצירות.
אולי רצוי היה לארגן 'פינת כיבוד ומשקאות' ולא לקיימה במרכז האולם ורצוי היה להעמיד מראש כסאות במספר מספיק לרשות הנוכחים.

חג שמח ומאושר.

מספר דברים לשימור ומספר דברים לשיפור...
נתחיל משיפור(כי אני פולנייה וחייבת להתלונן):
-יום לפני כן, מקסימום,היה עלינו לגייס מתנדבים סופית ולסגור על מספר המתנדבים וכך לחלק בינהם מטלות כגון:ניקוי המקום,ארגון המקום, איסוף התמונות, קניות אחרונות,(להתחשב בעובדה שיש לנו אולי מתנדב וחצי עם רכב..)ארגון עמדת תרומות,מתרים,"דוגמנים" ,כרוז וכו'...
ולא באותו יום להסתפק ב4-5 מתנדבים ואוצר.
-סמרטוטים וחומרי ניקיון, חומרי עבודה(סרגל,מספריים,דבק,..) וכבלים מאריכים הם לא פחות ולא יותר מדברים בסיסיים שצריכים להימצא בכל מתנ"ס נורמלי ולכן לא הגיוני ששעה לפני האירוע-יסתובבו המתנדבים אנה ואנה בחיפוש אחר דברים כאלה!
לוודא יום קודם שיש דברים כאלה במתנ"ס/במקום ואם אין, לארגן אותם,יותר מזה, לבקש מפתח/גישה למקום שבו נוכל למצוא אותם(מזכירות,מחסן..)
-אוכל: עלינו היה לגייס 15 ש"ח יום לפני האירוע ולקנות,פיצה/בורקים יחד לכולנ ולחסוך כסף! אמנם מנת פלאפל עולה בערך אותו דבר אבל אין על החוויה של לאכול ביחד(ע"ע הסלון הורוד)
-פה עליי להיות מעט קשוחה ואולי טיפה'לה רעה:
מה שאני הולכת להגיד עכשיו קשור באופן ישיר לעובדה שלא היה לנו מספיק כוח אדם והלחץ נפל על כולנו בצורה כזאת שכל אדם עבד כמו 3 ו4 אנשים..
ברוך ובן-אני יודעת שיום האירוע היה לחוץ,אני לא יכולה לדמיין אפילואת הניואנסים הקטנים האלה שיושבים בראש באותו רגע,ואת הדברים הקטנים המעצבנים האלה שכשהם לא קורים אז זה מציק מדי. ואני יודעת כשקורים דברים גדולים ומבאסים(כמו הרס יצירת אמנות של מישהו,כסף חסר וכו') זה בטוח לא נעים אבל.. וזה אבל גדול- ע. ההפקה(תפקיד שאתם הגדרתם) הם שותפים ליצירת האירוע ולא חיילים.. אנחנו כולנו באנו ברוח טובה לעזור ולקדם כמיטב יכולנתו,את האירוע. אבל הרבה פעמים,"זכינו" לפקודות וציווים ופחות לבקשות או ביטויים של שיתוף פעולה..
לפעם הבאה-הורידו לחץ ממכם ומהמתנדבים,ותמנעו מאיתנו הרגשה רעה!
דברים לשימור:
-בזמן הקצר יחסית שהיינו שם הצלחנוו לשפר את מראה המקום ב200% אם לא יותר..
כשאני,עמי ואביהוא נכנסנו למקום היינו בשוק! הטינופת שהייתה שם פשוט הייתה בלתי רואיה,גם למתנ"ס במדינת עולם שלישי אז בטח ובטח בעיר ת"א ..(יובל-מקווה שאתה רואה את זה! במקום שיהיה צוות ניקיון של המקום,מתנדבי העמותה שפשפו וקרצפו..שזה יכול להיות עוד משהו בשיפור-לחפש מקום שאכפת לו מאיך שהוא נראה ומה הוא מייצג!!)
אז זה רק מראה לכם איך עבודת צוות של אנשים עם להבה ופאשן לדבר אפילו הכי קטן,יכולה להועיל. אז כל הכבוד לעמותה ולכם בן וברך,שהצלחתם לעורר במתנדבים שלכם רגשות כאלה של אכפתיות לעמותה ולאירועים שלה.
שיתוף הפעולה ,בעמותה, באופן כללי, הוא מדהים.. באמת..הוא בא ממקום אמיתי ולא ממקום של הרגשת ה"כוח" ופה,מגיעה לכם מלוא ההערצה על דרך ניהול העמותה עצמה. תמשיכו ככה!!
- שמפנייה זה מקסים והפירות היבשים היו במקום .(בהשאווה למקום שבו היינו זאת הייתה קצת סתירה) נדמה שלמרות הכול האירוע הצליח יותר ממה שציפינו , לא?
-גלעד פדבה-אני מקווה שאתה קורא שורות אלה...
מעבר לעובדה שאתה האדם המדהים שאתה,עשית עבודה מעולה והכול ברוח טובה, קלילה וחיבוק... אז כוס שמפניה אחת בטוח הורמה לכבודך ,ממני!
ברוך, למצוא עוד אנשים כאלה!!!!