להם לא מגיע מכות
ד', 24/09/2008 - 15:04 — ברוך אורן
בתגובה למאמר "זה יכול היה להגמר ברצח" בנושא תקיפת מבוגרים להט"בים
פורסמה באתר גוגיי (http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=7461)
הקהילה שלנו צריכה לשבת ולבדוק מהיכן מגיע הרשע. אני מאמין שהוא מגיע מתוך הזרות, מתוך חוסר ההיכרות. וכואב שדווקא אלו שיש להם את האומץ להציץ מהחלון ולנסות להכיר אנשים חדשים, הם גם אלו שחשופים לאותם פורעים.
קשה לי להאמין שזו המשטרה שתצליח לשנות את התרבות האלימה בחברה שלנו - זו תרבות שנרכשה דרך הטלויזיה, הצבא, הקפיטליזם. לדעתי הדרך היחידה להתמודד עימה היא חינוך. חינוך לערכים, חינוך להיכרות בין בני אדם. חינוך לאנושיות.
שישה צבעים נמצאת כאן כדי להרחיב ולהעמיק את ההיכרות בין חברי הקהילה, ואני מקווה שדרכנו תצליח לשנות את התרבות האלימה וליצור בישראל מקום שכיף לחיות בו.
מבוגרי וקשישי הקהילה הם קהל נחבא אל הכלים - זו תופעה חברתית שהתרבות שלנו יוצרת. אני קורא לכל אחת ואחד מאיתנו לבדוק עמוק בבטן, כמה חברות וחברים להט"בים מבוגרימות יש לו. התשובה תהיה תמיד פחות מדי. קחו את עצמכם והכירו מבוגר נוסף, כדי להפיג קצת את הבדידות שלכם ושלו. וכדי לעשות את המקום הזה למקום שיותר נעים לחיות בו.
ברוך אורן, יו"ר שישה צבעים ולשעבר ראש המטה למאבק באלימות נגד להט"ב
- 3119 צפיות
ניווט
תוכן מבוקש
תגובות אחרונות
- ישי רוטמן
- מוניקה ילון
- ארד לוין
- יוסי (לא נבדק)
- אנונימי (לא נבדק)
- אנונימי (לא נבדק)
- ישי רוטמן (לא נבדק)
- ברוך אורן
- אסף שטילמן
תגובות
אלימות כלפי מבוגרים וקשישים בקהילה ובכלל.
תודה מקרב-לב לברוך אורן על תגובתו לאירוע התקיפה האלימה שאירע לאחרונה כלפי מבוגר בקהילה. נער הייתי וגם זקנתי ואני זוכר תקיפות אלימות ואף מקרי רצח לא מעטים שאירעו במהלך השנים כלפי חברי הקהילה המבוגרים, שחלקם היו ידידי ואשר סיימו את חייהם באורח כל כך טראגי.
אניט מברך על קריאתו ופנייתו של ברוך לצעירים בקהילה, לנסות וליצור קשר עם חבר או חברים מבוגרים בקהילה, גם כדי להפיג את בדידותם של המבוגרים והקשישים שבינינו ובטוחני שצעירות וצעירים אלו יפיקו הרבה מהכרת התודה של המבוגרים ויעשירו את עולמם.
זכרו, ידידי הצעירים, כולם מגיעים, בסופו של דבר, אני מקוה ומאחל, לגיל מבוגר ואין יאה מזה שיווצר ויתרקם קשר בינדורי אמיץ, אוהד ואוהב בין כולנו.
בברכת שנה טובה, שנת שלום אמיתי ואהבה לכולנו,
מאחל מעומק הלב,
ניצן אביב
בהמשך לתגובתי הקודמת:
מומלץ לצעירות ולצעירים שבקהילה ליצור קשר עם מבוגרים חברי הקהילה, דרך קבוצת "קשת הזהב" , שמתכנסת מדי שבוע , ביום ג', בבית הגאה בגן מאיר בתל-אביב.
נא לתאם עם אנה, העובדת הסוציאלית של הבית הגאה או עם יואב בן-ארצי, עו"ס, בעיריית תל-אביב-יפו, מנחי קבוצת "קשת הזהב".
ניצן אביב
אני שמחה שהעלינו את הנושא
היה לי מאוד חשוב לשמוע את ניצן ואת הפרספקטיבה שלו לחיים גאים ות הרעיונות שהוא מייצג... בכלל אני חושבת שלכולנו הוא הצליח ליצור צביטה בלב!!
היום אני הרבה יותר מעריכה את הנושא ומודעת אליו,ואם לפני כן האמנתי בבניין הקהילה הגאה דרך שישה צבעים,ובאידיאולוגיה שהיא מייצגת ובמדיניות שלהם,,היום אני יודעת שאין שום עמותה שמתקרבת לאמת ולכוח הנפשי ולאהבה העצומה שיש במקום הזה!!
אני מאוד אוהבת!
מבוגרים ואלימות ...של מי? מה יש מאחורי זה?...
לא אאריך במילים....רק רציתי להעלות את הנקודה שקיימת אלימות עצמית - כלומר דיכוי עצמי מאד נרחב בקרב קהילות המיעוטים השונים,
ובתוך זה - הומופוביה עצמית היא דוגמא מאד ברורה. הרקע\ים לשנאה העצמית לעיתים קרובות ברור\ים , ולעיתים לא.....לעיתים הוא לוטה בערפל,ואף נראה מבהיל מדיי מכדי "להתבונן לו \ לה בעיניים." על אותו משקל - מי קובע מאיזה גיל נחשב אדם גם בקהילה נאורה כמו שלנו כמבוגר?,
מתי האדם עצמו מתחיל לראות עצמו כמבוגר?...ומה זה בכלל מבוגר?...איפה עובר הקו?....בגיל?...או למעשה בראייה העצמית?...בהתנהלות?...באילו שטחים?...
האם איש בן 74 שצוחק ללא הרף - נחשב כ"מבוגר"....או "זקן"...ואילו "יפיוף"...שמושח את שערותיו בג'ל לשערות, ומביט על העולם בציפייה לתגובות הערצה וזילזול...מול "מכוערים" ו"מוזנחים"...נחשב לצעיר?...כמו "חלק ושרירי"...וכו'...
.האם הקהילה שלנו - לא נגועה במשקל עודף של הערצת הנעורים , בניגוד לאהבת הרעננות והילדות האמיתיות?.
מה ההבדל בינינו להטרוסקסואלים?.
אולי אין?.
פרסום תגובה חדשה