שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

בדף זה מובא תוכן ספר הפעילויות של שישה צבעים. ניתן להוריד את הספר בגרסת PDF מהקישור הזה ובגרסת RTF מהקישור הזה.

מבוא

לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס מונים כ-10% מהאוכלוסיה בישראל. קהל עצום זה, של כחצי מיליון איש, קשה לכנות קהילה. בין הלהט"בים (לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס) חופפות חוויות דומות, חששות דומות ותחושת חוסר שייכות ובדידות המשותפת למרביתם. הם לא בדיוק שייכים לקהל ההטרוסקסואלי, ה"רגיל", זה שבונה משפחות "רגילות" ומגדל ילדים "רגילים", וזה שמולו הלהט”בים מוצאים עצמם מוגדרים כ”מיוחדים”..

שישה צבעים הוא רעיון מארגן שתכליתו: קהילה גאה שבה היכרות וקשרים חברתיים עשירים. קהילה כזו תצליח, לדעתינו, לבנות תחושת שייכות ולהתמודד עם תחושת הבדידות.
כדי להגשים את הרעיון הזה, את החזון הזה, אנו לוקחים על עצמינו את היוזמה והאחריות לבניית הקהילה הגאה בישראל.
ואלו המטרות שהצבנו בפנינו:

קידום הספורט, התרבות, החינוך ורווחת חברי קהילת ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל

קירוב בין חברי קהילת ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל

העמקת המודעות החברתית של קהילת ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל.

אלו מטרות רחבות, מהן נגזרות מטלות כבדות משקל. אנו מרגישים בכובד האחריות.
בחרנו לקדם מטרות אלו בדרך של פיתוח יכולות מנהיגות, הדרכה והנחייה בקהילה; הפעלת קבוצות מפגש חברתיות וקבוצות מתנדבים משימתיות; ואיסוף, ריכוז והנגשת מידע על תרבות והיסטוריית הקהילה.
כרכנו בחוברת אוסף טעימות מהעשייה בשישה צבעים, תוך ניסיון להבהיר את המטרות והצרכים הספציפיים מאחורי כל יוזמה ופרויקט.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה. נשמח לראות אתכם לוקחים חלק בפעילויות, בקורסים, בקמפיינים ובאירועים שלנו.

תוכן העניינים

שישה צבעים
בונים קהילה גאה בישראל

"מה קורה"
הרצועה הגאה באינטרנט

מה קורה הינו מגאזין טלוויזיוני של הקהילה הגאה בישראל. המגזין מופק ע"י קבוצה של עשרות מתנדבים מכל רחבי הארץ, ומשודר באמצעות האינטרנט. הייחודיות של פרויקט הטלוויזיה הקהילתית הזה היא, שהוא אינו מבוסס על קהילה גאוגרפית, אלא על קהילה מגדרית ואינטרנטית.
הפעילים ב"מה קורה?" עוסקים בתחקיר עיתונאי, סיקור, צילום ועריכה של כתבות ודעות על המתרחש בקהילה. הפרויקט יוצר חיבור בין המתנדבים, העשרת המודעות הקהילתית שלהם ומעצים את כישוריהם החברתיים ויכולותיהם כפעילים לשינוי חברתי. בנוסף, יוצרת המהדורה תוכן גאה וחושפת אותו לקהלה הרחב, באמצעות האינטרנט ושידורי הכבלים – וכך מחזקת את תחושת השייכות והקהילתיות.

צורך
קהילת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל הנה קהילה במשבר זהות. ההשתייכות לקהילה הנה כביכול אוטומטית, בהיות הקהילה הגאה מבוססת על מגדר והעדפה מינית. ועם זאת, קשה לפרט בקהילה להרגיש שייך ממספר סיבות. ראשית, הקהילה אינה מאוגדת סביב אזור גאוגרפי מסוים, אלא פרוסה ברחבי כל הארץ. שנית, הקהילה אינה מאוגדת סביב אינטרס מרכזי – שכן כל אחד מחבריה הנו בעל תפיסת עולם עצמאית; תפיסה זו לאו דווקא מושפעת מהעדפותיו המיניות או מזהותו המגדרית.

את תחושת השייכות והביטחון בזהות אנו מנסים לבנות על רקע החוויה המשותפת של להיות בעל מגדר אחר, להיות בעל העדפות אחרות; בנוסף לכך, אנו מסתמכים על פעילותם של כ-30 ארגונים חברתיים שונים הפעילים בקהילה המייצרים תוכן תרבותי משותף. אנו מאמינים שכלי תקשורת חדש, החושב קהילתית ומדבר על זה, שפועל מתוך רצון לחבר בין אנשים ולהגביר את המודעות למתרחש בקהילה, עשוי להתמודד בהצלחה עם משבר הזהות של הקהילה. ואף לתרום לחיזוק תחושת השייכות.

התמודדות כזו ברמה קהילתית תאפשר אימוץ זהות מגובשת גם ברמה האישית, וכך תעצים את חברי הקהילה ותאפשר להם להרגיש שייכים ומחוברים. בנוסף לכך, צבירת החומר הדוקומנטארי לכדי ארכיון קהילתי, תוסיף נדבך נוסף לתרבות הגאה.

מדוע טלויזיה קהילתית?
ישנה נוחות ממכרת בתרבות הטלוויזיה המסחרית, הרייטינג וההיפר קפיטליזם. תרבות זו הביאה לנו את הצ'אט וה- Instant Messaging וכמובן את הרשתות החברתיות באינטרנט כדוגמת אטרףדייטינג וfacebook.

במבט ראשון נראה כאילו אנו משפרים את ההזדמנויות שלנו ליצור קשר עם אנשים, בצורות חדשות, שלא העלינו על דעתנו בעבר. אבל התקשורת האינטרנטית מובילה לשחיקה ביכולות החברתיות. בילוי שעות מול רשת חברתית וירטואלית בא על חשבון זמן שהושקע בעבר בקשרים אנושיים. כך הרשת והוידיאו מקשים על פיתוח כישורים חברתיים עצמאיים ודימוי עצמי חיובי. הפרט נהנה מתכתובת דואר אלקטרוני ובלוג, אולם מסתמן שיש לנוחות זו תג מחיר. הולך ונהיה קשה יותר לשמור על סביבה חברתית אנושית ועל קשרים משפחתיים, עקב חוסר ידע והתנסות בסגנונות תקשורת ואולי אפילו גם בגרות רגשית.

המתנדבים הפועלים במסגרת הטלוויזיה הקהילתית "מה קורה" מרוויחים כישורים חברתיים, התנסות וידע בעבודת צוות, כאשר הם לוקחים על עצמם מטלות של תחקיר, סיקור וכתבה עיתונאית.
המתנדבים, שזוכים להכיר אישית את מובילי דעת הקהל בקהילה ומקבלי ההחלטות בה, לומדים באופן בלתי אמצעי על הנגישות שלהם למוקדי השפעה ועל היכולת שלהם ליצור שינוי. אנו מאמינים כי ההכרות האישית הזו יוצרת רישות חברתי עבור המתנדבים. מעבר לכך, היא גם פותחת אופק התפתחות חדש עבור המתנדבים. המתנדבים עוברים למעשה "העלאה בדרגה" למעמד של פעילים לשינוי חברתי בקהילה ומחוצה לה.

קהל היעד
בפרויקט משתתפים מתנדבים מהקהילה וחברים בגילאי 16 ומעלה.
השידורים עצמם מיועדים בראש ובראשונה לכלל חברי הקהילה הגאה. בנוסף לכך, אנו משתדלים להפיק את התוכן בצורה נגישה גם לשאר תושבי ישראל. השידורים מוגשים באמצעות האינטרנט וכן בערוץ הקהילתי בכבלים ובלווין.

חזון הפרויקט הוא חיזוק תחושת הקהילתיות בקהילת הלהט"ב בישראל.

מטרתו: הפקת מגזין טלוויזיה קהילתית לקהילה הגאה שיאפשר לבנות תוכן, מודעות, תרבות ושפה משותפת לקהילה.

יעדים מדידים לשנת 2008
הפעלת מערך של כ100 מתנדבים יוצרי טל"ק.
שידור כ10 דקות וידיאו מידי שבוע
חשיפת התכנים למעל 400 איש בחודש.

שיטה
הפרויקט מרוכז סביב ישיבות מערכת ואתר אינטרנט. בישיבות מועלות הצעות לכתבות ע"י רכז המערכת וע"י המתנדבים עצמם. כמו כן מבוצעת חלוקת המטלות בין חברי הצוות. האתר משמש כפלטפורמת שידור והפצה לתכנים. זהו אתר המאפשר העלאת תכני וידיאו בדומה ל youtube. ישיבות הצוות הינן ישיבות מערכת המגזין, המתקיימות אחת לשבועיים. בשלב הראשוני משתתפים בישיבות כל המתנדבים, ובשלב השני- כאשר בפרויקט ישתתפו מעל 20 כתבים- תפוצלנה ישיבות המערכת לפי נושאים, כך שבכל אחת יש עד 20 משתתפים.

כח אדם
את הפרויקט מנהלים 2 רכזים במשרה חלקית. רכז הציוד והמערכת, האחראי על עריכת ישיבות וחלוקת הציוד הטכני ושעות העריכה בין הצוותים. בנוסף לו פועל רכז קשר קהילה והשמה, אשר עוסק בהשמת עזרה בתחקירים קהילתיים, בשיווק הפרויקט, בגיוס מתנדבים חדשים והשמתם, בטיפוח והכשרת המתנדבים הקיימים, בעזרה בתחקירים ובשיתוף פעולה עם ארגוני הקהילה.

בנוסף לשני נושאי משרה אלו, פועלים עשרות מתנדבים ברחבי הארץ בתפקידים עיתונאיים ותפקידי הפקה טכניים. מסגרת הפעילות של כל מתנדב היא 6 שעות פעילות חודשיות ומעלה.

מנדבי הפרויקט מוכשרים במסגרת של ימים מרוכזים הנערכים אחת לחודש, בנושאים הקשורים לעולם התוכן של הפרויקט:
כתיבה ותחקיר עיתונאי
צילום בוידיאו
עריכה ממוחשבת
הכרות עם ארגוני הקהילה
ביקורת על התקשורת, פילוסופיה של התקשורת ותקשורת פוליטית

הערכה
הפרויקט יימדד אל מול היעדים המציצים בנוסף לכך יוערך הפרויקט בכלים איכותיים:
ראיונות אישיים עם משתתפים בפרויקט ועם צופים בשידורים.
ישיבת הערכה תקופתית (מידי חצי שנה).
סקר אינטרנטי בין צופי האתר.מ

מה קורה – מהמטבח ועד היום
"מה קורה" נולדה בשידור נסיוני מהמטבח, ב17/5/2007, ע"י שניים ממייסדיה של שישה צבעים (ברוך אורן ואביהו שאלתיאל). הם פעלו מתוך הצורך להגיש תוכן צבעוני מהקהילה – אנשים ומילים המדברים בעד עצמם, מציגים את האירועים השונים בקהילה וחושפים את הפעילויות השונות המתרחשות בה.

לקראת מצעד הגאווה, הוחלט בצוות "מה קורה?" לפתוח בפרסום אינטנסיבי לפרויקט במטרה לגייס עוד מתנדבים. בעקבות החלטה זו, "מה קורה?" יוצאת בקמפיין שיווקי. סטיקרים הנושאים סיסמאות מעוררות סקרנות מחולקים לאלפי משתתפי מצעד הגאווה, במטרה להוביל אותם אל דוכן שישה צבעים – בו מתנדבי שישה צבעים סיפרו להם על הפרויקט ורתמו אותם להצטרף.

סטיקרים שחולקו באלפי עותקים במצעד הגאווה בתל אביב, 8/6/2007

במהלך חודש דצמבר 2007, "מה קורה?" הכינה מהדורת חדשות קהילתיות מורחבת המסכמת את עיקר אירועי הקהילה לשנת 2007. מהדורה זו, באורך חצי שעה, שודרה בערוץ 98 (הערוץ הקהילתי) בכבלים ובלווין מספר פעמים במהלך חודש מרץ 2008.

ניתן לצפות בשידורי הפרויקט באתר האינטרנט www.makore.org.il

צילומי מסך מתוך אתר האינטרנט של "מה קורה?"

קבוצת הכדורעף

אחת ממטרות העל שהציבה לעצמה שישה צבעים היא קידום התרבות והספורט בקהילה הגאה. בתחום זה מפעילה שישה צבעים קבוצת כדורעף ומפיקה תחרות כדורעף כלל ארצית אחת לשנה.

צורך
מאפייני הפעילות הספורטיבית מתחברים למספר צרכים בקהילה הגאה. ראשית, הספורט מהווה מפגש חברתי. הוא מהווה סיבה נוספת לצאת מהבית ולהכיר אנשים חדשים. אנשים אותם לא היו פוגשים במסגרת חייהם השגרתיים.

שנית, פעילות גופנית נתפסת כפעילות גברית, וככזו, לחלק נכבד מבנות ובני קהילת הלהט"ב יש עימה חשבון לא סגור. בין אם אלו גברים שבילדותם הרגישו חוסר ביטחון בגבריותם, או חסך, ובין אם אלו נשים שבילדותן הרגישו חוסר ביטחון בנשיותם או קושי לבטא את הפן הגברי שבהן. במסגרת להט"בית רגישה לתהליכי גיבוש ואימוץ זהות, נעים וקל יותר להתחבט ולהתנסות במה שבמסגרת הטרוסקסואלית אולי קשה יותר.

מעבר לכך, המשחק בקבוצה המודעת לתרבות הלהט"יבת ולאקטואליה הלהט"בית, מאפשרת חיזוק לתחושת השייכות והקהילתיות מחד, ומאידך מקלה על השתלבות המשתתפים בפעילות, הספורט, גם בפעילויות נוספות; פעילויות שלא היו נחשפים אליהן בדרכים אחרות. לדוגמא: לסביות אשר שומרת את זהותה המינית בסוד, ומשתתפת בקבוצת הכדורסל, ושם שומעת על קבוצת הטיולים "צבעים בטבע" ומחליטה להצטרף גם אליה.

סיבה נוספת היא השפעתו החיובית של הספורט על מצב הרוח. מחקרים שונים ____ הראו כי הסיכוי לדיכאון במסגרת בנות ובני קהילת הלהט"ב גבוה באופן משמעותי מן הממוצע בכלל האוכלוסיה. הספורט מהווה מסגרת קבועה של מפגש, בו ההשתתפות נושאת אופי פעיל. חשוב להזכיר מחקר של ____ שמראה קשר חיובי בין פעילות ספורטיבית לבין תחושה כללית טובה והתמודדות מוצלחת יותר עם מצבים של דיכאון.

אבל לא פחות חשוב מכל אלו – הספורט יוצר הוואי קהילתי ספורטיבי ומורל גבוה.

על הקבוצה
בקבוצה מתאמנים כ-12 חברים אשר נפגשים אחת לשבוע לאימון בין שעה. כמו כן, הקבוצה פותחת את שעריה גם לקהל הטרוסקסואלי תומך המקבל את אופי הקבוצה, וכך נוצרים חיבורים נוספים וקטנה תחושת הזרות בין הקהילה הגאה והסביבה ההטרוסקסואלית , ועל כן נחשפים המשתתפים השונים זה לתרבותו של זה.

את הקבוצה מאמנת בהתנדבות דנה פוחיל, סטודנטית במכללת וינגייט להוראה במקצועות הספורט. המשתתפים לומדים לשלוט בכלים ובטכניקות של המשחק, לדעת לעבוד בצוות, ולכוון לנצחון.

הפרויקט מכוון לקהל שהוא בעיקר חברי הקהילה– החל בבני נוער ועד מבוגרים. עם זאת, הפרויקט פתוח גם לשחקניות ושחקנים נוספים.

קורס מדריכי ומדריכות קבוצות גאות בקהילת הלהט"ב
בשיתוף ארגון "בת קול" ועיריית תל אביב-יפו

בכדי להרחיב את כמות הקבוצות החברתיות הפועלות בקהילה הגאה, יש צורך להכשיר מדריכי ומנחי קבוצות, אשר ינהיגו ויובילו את הקבוצות ויחנכו את "דור העתיד" של הקהילה. לקבוצות חברתיות בהן משתתפים בני קהילת הלהט"ב, יש מאפיינים מיוחדים. שישה צבעים מקיימת, פעמיים בשנה, קורס להכשרת מדריכים לקבוצות אלו.

מדוע יש צורך בקבוצות חברתיות במיוחד בקהילה הגאה?
הקהילה הגאה מורכבת ממגוון נרחב של קבוצות ופלגים ייחודיים אשר מצריכים התייחסות ורגישות מסוימת בכדי לענות לצרכיה המיוחדים. אם בדרך של תמיכה, זהות מינית, יחסי הורות, יציאה מהארון, וכדומה. בעקבות זאת נוצר צורך עז בקבוצות חברתיות אשר יספקו מענה אנושי יעיל, תומך, ועוזר זקוקה לכלים להתמודדות יומיומית עם בעיות הזהות והמגדר – כלים אלה אשר נרכשים בקורס מדריכי ומדריכות קבוצות גאות עוזרים למשתתפי הקבוצות המגוונות להתמודד עם שאלות זהות ומגדר, תהליך יציאה מהארון , התמודדות יומיומית עם קשיים חברתיים ופורמאליים, וכן בהתמודדות עם הקמת תא משפחתי.

כשאנו מדברים על הקהילה הגאה (קהילת הלהט"ב), אנו עוסקים בלסביות, הומואים, טראנסג'נדרס ובי-סקסואלים החל משלבי גיבוש הזהות הראשונית, ההשלמה עם הזהות, ה"יציאה מהארון" והבגרות בזהות. תהליך השינוי וגיבוש הזהות הינו תהליך ארוך אשר עובר לא רק היחיד עצמו, אלא גם החברים הקרובים אליו. הם מגלים פתאום שמשהו משתנה בהם. גם הוריו של היחיד, הנמצא בתהליך גיבוש זהות, כבר לא בטוחים שהם יודעים איך להתמודד עם תהליך שינוי הזהות. הם לומדים מחדש אך לנהל את יחסיהם עם הילד ועם שאר המשפחה, השכנים ואף המוכר מהמכולת.

ממחקריו של קינסי משנות ה-50 עולה כי 10% (אחד מתוך כל עשרה אנשים) מהאוכלוסייה בארצות הברית חוו חוויה חד-מינית או פנטזיה חד-מינית. באוכלוסיית ישראל מדובר על כ-700 אלף איש. אם נוסיף למניין גם את ההורים, המשפחה, החברים הקרובים והחברים לספסל הלימודים או העבודה אנו מדברים על אוכלוסייה המונה כשני מיליון איש.

כיום בקהילה הגאה בישראל פועלות קבוצות חברתיות בהיקף מצומצם. הקבוצות משתייכות לארגונים שונים בקהילה ועונות על צרכים של זהות ומגדר בתחומים שונים ולגילאים שונים. עם זאת, כמות הקבוצות הפועלות לא עולה על עשרות בודדות. רוב הקבוצות פועלות באזור המרכז מפאת הריכוז הגבוה של חברי הקהילה באיזור גוש-דן והפתיחות באזור זה.

מדוע יש צורך להכשיר עוד מדריכות ומדריכים?
הקשיים העיקריים העומדים בפני כל מי שמעוניין לפתוח קבוצה חדשה הם החשאיות והדיסקרטיות בפעילות הנדרשות עקב השמירה על זכותם של המשתתפים לפרטיות. זאת מכיוון שישנם אנשים בקהילה שאינם מעוניינים בחשיפת השתתפותם בקבוצה וחשיפתם כמשתייכים לקהילה הגאה. במקרים רבים מדובר על איום משמעותי על שלוות חייהם וסדר יומם של המשתתפים. במקרים מסוימים מתמודדים המשתתפים עם איומים מפורשים באלימות במידה ויוודע לחבריהם ולקרוביהם על השתתפותם בפעילות או בקבוצה גאה.

כמו כן קיימים קשיים בפרסום הקבוצה ורתימה של משתתפים, ביניהם חברי הקהילה שהנם בארון. אך מעבר לכל זאת, במיוחד קשה למצוא מנהיגים להובלת הקבוצות. מדריכים אשר ידעו לטפל ולהתמודד עם הקשיים המתלווים להדרכת קבוצה גאה. דוגמא למקרה שקרה בקבוצה: משפחה זורקת מהבית נער, עם היוודע לה דבר השתתפותו הפעילה בקבוצה.

בנוסף על כך, יש לציין כי רוב הארגונים בקהילה אינם יכולים לתגמל בשכר את מדריכיהם, וכך קורה שכמעט 90% ממדריכי הקבוצות בקהילה הגאה עוסקים בהדרכת קבוצותיהם בהתנדבות.

המחסור במדריכים בעלי ניסיון וידע הוא אחד הקשיים הבולטים, כאמור. קורס המדריכים לקבוצות חברתיות גאות מנסה לפתח במדריכים-לעתיד יכולת הדרכה המשלבת נושאי גיבוש זהות ומגדר.

שיטה
שישה צבעים מכשירה כל שנה כ-60 מדריכים ומנחי קבוצות באמצעות קורס הכשרה הייחודי לקהילה הגאה. בקורס נלמדים הכלים המקצועיים להנחיית והובלת קבוצה, ונערכים התנסות ותרגול.

הקורס חושף את מקצוע ההדרכה מזוית הרגישה לצרכים הייחודיים של בנות ובני הקהילה הגאה בישראל. בצורה זו מעניק הקורס לבוגריו יכולת להנחיית קבוצות בעלות משתתפים מהקהילה הגאה בצורה אנושית ומכילה.

הקורס מקיף נושאים מקצועיים רבים בתחום הנחיים הקבוצות: החל במאפייני המדריך, עמידה מול קהל, שיטות הדרכה וכלה בדינמיקה קבוצתית והתמודדות עם מצבים חריגים בהנחיה.

הקורס נמשך כ-56 שעות אקדמיות ומפוקח ע"י משרד החינוך והתרבות. הקורס מונחה בהתנדבות ע"י צוות מדריכים שהוסמך לכך ע"י משרד החינוך.

קהל היעד
חברי הקהילה בגילאי 20 ומעלה, אשר מעוניינים ללמוד הנחיית קבוצות. בתהליך הקבלה לקורס מושם דגש על מידת המחויבות של המשתתפים. אנו מקווים כי לכשישלימו את הקורס יתרמו לקהילה הגאה בחזרה – כמדריכי קבוצות בהתנדבות.

הוקרה קהילתית
ארגוני הקהילה הגאה יודעים להעריך את חשיבותו של הקורס. המחזור הראשון של הקורס הסתיים באוגוסט 2007 ובו סיימו בהצלחה 16 בוגרים. בתום הקורס נערך טכס הענקת תעודות לבוגרי הקורס במעמד בכירי הקהילה –מר איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, הגברת נעה סתת מנכ"ל הבית הפתוח,מר יובל אגרט מנהל המרכז הקהילתי לקהילה הגאה ומר מייק המל, יו"ר אגודת ההומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בישראל.

הערכה
במהלך הקורס נערכים שני דיוני משוב: אחד באמצע הקורס והשני בסיומו. בדיונים אלו, משתתפי הקורס מתבקשים לחשוף את דעתם על תהליך הקורס – תכניו, קצב ההתקדמות והערות נוספות. בנוסף לכך, לאורך כל הקורס, מדי שיעור, ישנו חניך תורן שתפקידו לסכם את המתרחש בשיעור. סיכומים אלו מופצים מדי שבוע במהלך הקורס לחניכים, ומאפשרים להם ללמוד על התהליך הקבוצתי שהם עצמם עוברים.

סיכומים אלו נכרכו בתום המחזור הראשון של הקורס, ו"שישה צבעים" הוציאה לאור ספר המכיל תוכן זה וכן אוסף מערכי שיעור המתאימים לקהילה הגאה. ספר זה חולק לבוגרי הקורס וכן מוצע למכירה בספריית שישה צבעים.

פרטים נוספים על הקורס ניתן למצוא באתר שישה צבעים www.6tzvaim.com.

מתוך העתונות:

קורס העשרה לפעילות ופעילים חברתיים גאים
בשיתוף המכללה הכלכלית חברתית

מרבית כוחם של ארגוני המגזר השלישי ובפרט ארגוני הקהילה ההגאה, מתבסס על פעילות של מתנדבים. הכח שמניע את אותה פעילות התנדבותית הוא המתנדב - הפועל למען הזולת והחברה מתוך רצון חופשי, וללא קבלת תמורה כספית עבור פעולתו. הוא שנותן את הכח לארגוני הקהילה ליצור ולפתח קהילה מגובשת, מגוונת, בעלת הוואי וייחודיות ובעזרתו הם יכולים ליצור את הפעילות שלהם, בין אם מדובר בשינוי חברתי, ביטול אפליה, קידם שיוויון זכויות ועוד.

על מנת ליצור קבוצת פעילים מתנדבים גדולה הדוחפת לשינוי חברתי, צריכים הארגונים החברתיים לעמול. עליהם להקנות לפעיליהם ידע, מוטיבציה, ועימם גם אחריות וסמכות. רק כך יוכלו לרתום את הפעילים לפעילות קהילתית סדירה.

מבלי השקעה זו, פעילים חברתיים בקהילה הגאה נתקלים לעיתים בקשיים. חלקם נובעים מחוסר ידע: חוסר ידע מקצועי בתחום האקטיביזם החברתי, חוסר היכרות עם פעילים מארגונים נוספים, ועם המבנה הארגוני של הארגונים השונים בקהילה. לא אחת מתגלה בורות בהיכרות עם זהויות שונות בקהילה ועם הצרכים והייחוד של כל פלג בקהילה הגאה. בורות כזו עשויה לעורר חששות, כעסים, וחוסר נכונות לשיתוף פעולה.

הקורס מתקיים תחת השגחתה האקדמית של המכללה הכלכלית חברתית. מטרת המכללה היא להוות בית גידול לידע ותודעה אקטיביסטית, כמו גם לפעילות חברתית. המכללה מאפשרת הנגשת ידע ברמה אקדמית בתחומים: זכויות אדם, זכויות חברתיות, ביקורת חברתית וחשיבה ביקורתית, תיאוריה ופרקטיקה פוליטית ועוד. בין המרצים בקורס - מהמומחים המומלצים ביותר בתחומם בארץ: ח"כ דב חנין מהשדולה הסביבתית בכנסת, עו"ד עמירם בוגט - רשם העמותות לשעבר, ד"ר דלית באום - מומחית בנושאי מאבק פמיניסטי וקווירי וממקימות כביסה שחורה, ליאור מנצ'ר - מנהל אדם לאדם ולשעבר מנכ"ל האגודה.

מטרות הקורס

1. לשפר את הידע המקצועי של המתנדב

2. לשפר ולקדם את ההיכרות בין הפעילים והמתנדבים השונים והפלגים בקהילת הלהט"ב

3. לפתח יכולות אישיות של שיתוף פעולה ועבודה בצוות

כל זאת תוך הכשרת דור העתיד של האקטיביסטים בקהילה.

שיטה

הקורס מתקיים במפגשים שבועיים בני שלוש שעות. כל מפגש מתחלק לשני פרקים. בחלק אחד של הקורס מתקיימת הרצאה על נושא הקשור לפעילות אקטיביסטית בכלל ובקהילה הגאה בפרט.

חלק זה, היינו ההרצאות המקצועיות, מיועדות לרשומים לקורס אך פתוחות גם לקהל הרחב. במסגרתן נחשפים הפעילים למאפייניה הייחודיים של הקהילה הגאה והיכרות עם צרכיו המיוחדים של כל פלג בקהילה.

בחלק השני, חניכי הקורס משתתפים בקבוצה דינמית בה הם יוצרים ביחד פרויקט גמר ייחודי.

במסגרת המחזור הראשון של הקורס, בחרה קבוצת האקטיביסטים פרויקט משותף, העונה על חזונם האישי של כל אחד ממשתתפיה, כמו גם על החזון הקבוצתי המשותף: יום סדנאות קהילתי. הנושא שנבחר ליום הסדנאות היה - הדיאלוג הבין דורי בקהילה הגאה. ואכן, ביום שישי 11/4/2008 נהנתה הקהילה הגאה מיום סדנאות מיוחד שהופק ע"י בוגרי הקורס, במסגרת פרויקט הגמר שלהם. באירוע התקיימו סדנאות בנושאים שונים, כאשר כל אחת מהן בחנה מכיוון אחר את יחסה של הקהילה הגאה לדיאלוג בין גילאים שונים ודורות שונים בקהילה.

קהל היעד

הקורס מכוון לפעילים חברתיים בקהילה הגאה, החל משנת פעילותם הראשונה וכלה בפעילםי בכירים בקהילה.

בין המרצים בקורס:

ח"כ דב חנין
ח"כ ד”ר דב חנין נולד ומתגורר בתל אביב. נשוי ואב לשלושה.
ד”ר חנין הוא עורך דין המתמחה במיוחד במשפט חוקתי וציבורי ובענייני זכויות אדם. כעורך דין הופיע בבג”צים עקרוניים רבים, ובהם בבג”צ לאור, בעקבותיו בוטלה הצנזורה על המחזות בישראל. ייצג את קבוצת חמשת סרבני המצפון במשפט העקרוני שהתנהל בענינם בבית הדין הצבאי ביפו. פרוטוקול המשפט פורסם בספר "משפטי הסרבנים" שיצא לאור בהוצאת בבל בשנה שעברה.

ד”ר חנין עמד בראש התכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים ובבית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. ד”ר חנין היה עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד באנגליה; תחום עיסוקו שם היה: הפוליטיקה של הסביבה.

ד”ר חנין פרסם מאמרים רבים בנושאים סביבתיים, חברתיים ופוליטיים. הוא ערך את סדרת ספרי "סימני חיים”, שיצאו לאור בשיתוף מכון המחקר האמריקני החשוב Worldwatch. הוא כתב, יחד עם פרופסור אריה ארנון, את הספר: "מקום לתיקון – שיחות על כלכלה, סביבה וחברה”, שיצא לאור בהוצאת בבל.
ד”ר חנין כיהן בשלוש השנים האחרונות כיו”ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המאחד יותר משמונים ארגונים ירוקים בישראל. הוא כיהן בתפקידים שונים בארגונים סביבתיים וחברתיים.
דב חנין פעיל בארגוני השינוי החברתי ובתנועת השלום. הוא חבר במוסדות מק”י וחד”ש, ומכהן בכנסת הנוכחית (הכנסת ה- 17) כחבר כנסת מטעם חד"ש.

ד"ר אפרים דוידי

דוקטור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, עיתונאי ופעיל חברתי.
שימש במשך שנים רבות ככתב של העתון דבר. היה יושב ראש ועד העתונאים של העתון דבר וחבר הנהלת האגוד הארצי של העתונאים. בשנים 1994 - 1996 ניסה להפוך את דבר לקואופרטיב, מול איומי ההסתדרות לסגור אותו. בין 1995 ל-1996 הנהיג קבוצת עתונאים שניהלו בפועל את העתון עד לסגירתו ביוני 1996.
בשנת 2003 נמנה אפרים דוידי עם מייסד המכללה החברתית כלכלית, היה מנהלה הראשון ומסוף 2005 מכהן כמנהלה האקדמי.
בין השנים 2002-2007 כיהן כחבר הנהגת ההסתדרות מטעם סיעת חד"ש. והוא חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
הוא נמנה עם מייסדי האתר "הגדה השמאלית”, אחד האתרים המרכזיים בשמאל הרדיקלי בישראל.
דוידי כותב ומרצה בנושאי גלובליזציה, קפיטליזם, החברה הישראלית, המזרח התיכון, ותנועות חברתיות באמריקה הלטינית. בשנים האחרונות הוא עוסק בחקר השלכות הגלובליזציה על החברה הישראלית בכלל ועל העובדים בפרט, וכיצד הגלובליזציה מעצבת יחסים חברתיים ומעמיקה את הקשר בין הון לשלטון.
החל משנת 2005 משמש אפרים דוידי כעמית מחקר במכון ללימודים בינלאומיים ואזוריים ע"ש ס' דניאל אברהם שבאוניברסיטת תל אביב.

עו"ד עמירם בוגארט

רשם העמותות לשעבר. מרצה בדיני עמותות, עו"ד בפרקטיקה פרטית המתמחה בתחום המסחרי, האזרחי ובליטיגציה. יועץ משפטי של עמותת "מבט לשלום". שופט בביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין בירושלים.

ליאור מנצ'ר

בעל M.A. באנתרופולוגיה, יו"ר ארגון "אדם לאדם" ולשעבר מנכ"ל אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל. מאמן אישי וקבוצתי, מגשר תכנוני בעל ניסיון רב בעבודה במגזר השלישי. מנהל "כנפיים – פתרונות קהילתיים" העוסקת בהובלת תהליכים בשיתוף הציבור. מנחה סדנאות והכשרות, מתאם פרויקטים התנדבותיים לעסקים וחברות. מרכז תוכניות עירוניות וארציות לפיתוח קהילתי, כלכלי ופיזי. עורך סקירות ותיקי השפעה קהילתיים, יועץ לארגונים וולונטריים.

התוכנית האסטרטגית לקהילה הגאה בישראל

שישה צבעים הוקמה מתוך חשיבה כי ניתן לשפר את הדרך בה מבוצעות פעולות חברתיות בקהילה הגאה בישראל. התנהלות נכונה יותר עשויה להוביל את הקהילה למקומות טובים יותר. כדי להיות עם היד על הדופק, יש צורך לדון בהתנהלות הקהילה מדי שנה. כך, מדי שנה, נאספים פעילים חברתיים ומובילי דעה בקהילה ומתגבשים לכדי ועדה מארגנת. ועדה זו מפיקה ניירות עמדה בנושאים אותם היא רואה לנכון להעמיד לדיון. לאחר שלושה חודשי מחקר וגיבוש ניירות העמדה, נערך הסמינר האסטרטגי הקהילתי: שלושה ימים של דיונים, הפתוחים לקהל הרחב, בהם דנים בניירות העמדה ותוצאות המחקר. זאת במטרה לגבש תוכנית אסטרטגית וסדרי עדיפויות קהילתיים לשנה הקרובה.

ההשתתפות בסמינר פתוחה לכל מי שהקהילה חשובה לו. כל מי שרוצה להשפיע ולשנות את הדרך בה נעשים הדברים ורוצה לקחת חלק בשינוי החברתי אליו אנו מכוונים.

כאמור, הדיונים בסמינר מבוססים על ניירות בסיס, הנכתבים בתהליך של מספר חודשים בו מתבצע איסוף ניירות עמדה מאנשי מדע ורוח בקהילה. בנוסף לכך, דיוני הסמינר והמסקנות העולות ממנו משמשים לחיבור ספר התוכנית האסטרטגית לקהילה הגאה, היוצא לאור פעם בשנה.

התוכנית האסטרטגית שפותחה עבור שנת 2007 הייתה התוכנית האסטרטגית הראשונה שהופקה. הפצתה בעשרות עותקים בקרב בכירים בקהילה, יצרה הד רב. היא הובילה רבים מחברי הקהילה למסקנה שקיים צורך בשינוי חברתי נרחב בקהילה ומחוץ לה.

פרטים נוספים על הסמינר ניתן למצוא באתר הסמינר: www.6tzvaim.com/strategic

"מעבר לקשת"
טורניר כדורעף החופים הגאה

"מעבר לקשת" הוא טורניר כדורעף ארצי שנתי. הטורניר מרכז בתוכו קבוצות המייצגות גופים שונים בקהילה: ארגונים קהילתיים, עסקים ורודים, מקומות בילוי של הקהילה וחברים. "מעבר לקשת" חושף את תרבות הספורט ללהט"ב. הטורניר מתקיים מדי שנה בימיו האחרונים של חול המועד סוכות וכך נועל, באופן לא רשמי, את עונת הרחצה בים.

האירוע מפתיע כל שנה מחדש ביכולתו לסחוף לחוף בצהריי שישי מאות כאלף איש, הבאים להעביר את צהרי יום שישי בנעימים, להנות מהים, השמש, להפגין ספורטיביות ותחרותיות. המבקרים נהנים ממשחקי הכדורעף בטורניר וגם מהאפשרות להתנסות בעצמם בסוגי ספורט שונים בחוף.

האירוע החגיגי צובר פרסום וחשיפה רבה במדיה התקשורתית. בדפים הבאים מוצגות מספר כתבות שסיקרו את הטורניר.

מתוך אתר הטלויזיה הקהילתית "מה קורה" (המופעל ע"י העמותה)

"צבעים בטבע"
קבוצת המטיילים של שישה צבעים

שישה צבעים מאמינה במפגש ככלי לחיבור בין אנשים ולקידום השיח הקהילתי. "צבעים בטבע" היא קבוצת המטיילים, הפונה לחובבי הטבע. קבוצה זו מפגישה כל חודש בין מטיילים על רקע נופי הארץ. הטיולים והסיורים מתקיימים בשמורות טבע ובגנים באיזורי הספר ובמרחבים הפתוחים השונים של הארץ.

ערך חשוב בפרויקט היא ידיעת הארץ והכרת המורשת.

בכל חודש יוצאת קבוצת המטיילים, המונה כ-20 איש, לטיול של יום שלם בחיק הטבע. המטרה בטיולים היא לחבר בין המשתתפים - ליצור הזדמנויות להיכרות בין המשתתפים בטיול. מטרה נוספת - שיפור המודעות הקהילתית באמצעות יצירת במה לדיונים ברמה הלא-פורמלית, בנושאים הקשורים לקהילה. הטיולים מאפשרים למשתתפים להחשף לידע לגבי פעילויות שונות המתרחשות בקהילה, למקומות בעלי חשיבות קהילתית ולהוואי הקהילתי נקי מחריח פית וצפיפות אורבנית.

הטיול יוצא אחת לחודש, כל פעם לנוף שונה ומגוון. הקבוצה משתדלת לשלב במהלך הטיול פרויקטים קהילתיים שונים, כמו יום הנטיועות ביער הגאווה ומצעד הגאווה באילת. בין הטיולים בשנים האחרונות: איזור לטרון, נהר הירדן, עמק תמנע וירושלים.

הטיולים נערכים באווירה נעימה, ומחזקים את תחושת השייכות של המטיילים לקהילה. זוהי הזדמנות עבורם להיכרות רעננה אחד עם השני, עם הטבע וגם האוויר הצלול.

"הסלון הורוד"
קבוצה חברתית בחדרה

אורח חייהם של להט"ב בחדרה שונה באופן משמעותי ממה שאולי מקובל לחשוב. בפעם האחרונה שנערך ניסיון ליזום פעילות קהילתית גאה, תושבים קיצוניים איימו ואף הציתו את הדירה ששימשה לפעילות, בגיבוי איומים טלפוניים על חייהם של יוזמי הפעילות.

בחדרה אין אפילו מרפסת אחת ממנה מתנופף דגל גאווה. הדגלים נותרים מוסתרים עמוק בארון. איומים באלימות חוזרים ונשנים כל פעם, מחייבים את כל מי שהחליט לחיות את חייו מחוץ לארון לשקול זאת בצורה כבדה ורצינית. כך יוצא שרוב הקהילה החדרתית מסתתרת.

כאשר חיים במחתרת, חיים לבד. אין עם מי לדבר, אין את מי לשתף בחוויות היום-יומיות, ובעיקר בלבטים, בקשיים, של גיבוש זהות מינית שונה. ההסתר פורץ את גבולות התא האישי והמשפחתי. גם הממסד בחדרה אינו מכיר ולא יודע להתמודד עם שונות במגדר ובזהות המינית. וכך, פונים לייעוץ או לסיוע של רשויות הרווחה נתקלים עצמם בבורות ואף באלימות.

חזון ומטרות

לשישה צבעים יש חזון אחר לגבי חדרה. בחדרה יכולה לצמוח קהילה חמימה ונעימה. בחדרה תצמח מנהיגות גאה, שתוביל לשינוי אורח החיים הקשה של בני הקהילה בעיר.

שיטה

הצעד הראשון בהגשמת חזון זה, הוא בניית התא הראשון שבו להט"ב מחדרה והסביבה, יובלו להרגיש נוח, להרגיש בבית. זהו הסלון הורוד. מזה שנה שמשתתפי קבוצת הסלון הורוד בחדרה נפגשים כל חודש. הקבוצה מונה גרעין של כתריסר משתתפים קבועים, ומשתתפים נוספים המגיעים מדי פעם. הקבוצה מקיימת מפגשים חודשיים שאורכים כשעתיים. כל מפגש נערך תחת נושא אחר, הקשור באורח חייהם של בני ובנות הקהילה, ההתמודדות עם הקשיים החברתיים והמשפחתיים, נושא היציאה מהארון ועוד.

המפגשים נפתחים בארוחה עשירה וביתית, פרי ידיהם של המשתתפים - כל אחד מהם מתאים מראש עם מנחת הקבוצה איזו מנה הוא יבשל לקראת המפגש.

קהל היעד

הסלון הוורוד אם כן, הוא קבוצה חברתית הפונה לקהילת הלהט"ב תושבי חדרה והמושבים סביבה - זיכרון יעקב, אור עקיבא, פרדס חנה, קיסריה, בינימינה ואף נתניה. הקבוצה פתוחה לכל הגילאים, אך כיום משתתפים בה בעיקר בני 17 עד 35.

מתוך הפרסומים השונים לקבוצה:

"יש קהילה גאה באשדוד"
קבוצה חברתית באשדוד

אשדוד יושבת על קו התפר. על התפר בין ערי הלווין של גוש דן לבין ישובי הנגב. על התפר שבין קו העימות והתקפת הטילים של שדרות ואשקלון לבין הבועה התל אביבית. מתקבל הרושם שבאשדוד גם התמונה החברתית היא קו תפר - תפר בין שלושת המגזרים העיקריים המרכיבים את העיר: יהדות מסורתית, תושבים דתיים וחרדיים ועלייה חדשה (שלושת העשורים האחרונים) מברית המועצות.

בין התפרים החברתיים בעיר, מקשרת השמרנות. היחס לחברי הקהילה הגאה בעיר איננו מקבל וסובלני; כל מגזר מתנהג לפי נוהגיו ותרבותו. הדת היהודית האורתודוקסית, אינה מקבלת ואינה מוכנה לדון בזהות מינית המאיימת על מוסד המשפחה היהודית. התרבות הסובייטית מפגינה יחס של זלזול ואלימות.

ועם זאת, נראה שהקרבה היחסית לגוש דן, מביאה עימה פתיחות מסויימת. למרות כל חוסר הקבלה, ישנם לא מעטים באשדוד, הבוחרים לנהל את חייהם מחוץ לארון. הם מספרים לחברים, למשפחה הקרובה, אולי אפילו במקום העבודה. יחס החברה האשדודית לנושא גיוון מגדרי, גיוון של זהות או נטייה מינית, יוצר חומה חברתית המקשה למצא את הדרך לכיר עוד אנשים מהקהילה. החומר הזו גם מקשה על בניית תחושה של בייתיות. אין באשדוד מקום שיתן הרגשה של מועדון או בית, בו אפשר יהיה להרגיש שמקבלים אותך כמו שאתה.

חזון ומטרות

"יש קהילה באשדוד" היא קבוצת הזנק (start-up) לבניית וחיזוק הקהילה הגאה באשדוד. הקבוצה שמה לפניה את המטרות הבאות:

* קיום מפגשים חברתיים על בסיס קבוע, כדי לאפשר:

* גיבוש מנהיגות מקומית גאה באשדוד

* העלאת המודעות וקידום הסבלנות בחברה האשדודית לקהילה הגאה ובכלל.

בתוך כך, רואה הקבוצה את עצמה כסוללת הדרך למצעד גאווה באשדוד.

קהל יעד

הקבוצה הינה קבוצה חברתית הפונה אל הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, תושבי אשדוד והישובים הסמוכים. הקבוצה מתאימה לגילאי 17 ומעלה. המפגשים נערכים בקן תנועת הצופים בעיר, כך שהמפגשים מתאימים יותר למשתתפים המרגישים נוח להפגש במקום בעל אופי ציבורי למחצה, ואינם מתאימים לאלו שנמצאים עמוק בארון, ומתקשים להראות בציבור בהקשר של פעילות חברתית גאה.

שיטה

הקבוצה נפגשת מדי חודש במתכונת של מרצה אורח ודיון. המפגשים הינם בני שעתיים עד שלוש שעות ונערכים בימי רביעי בשעות הערב. את המפגשים מנחה דני זאק, עיתונאי במקצועו.

במסגרת המפגשים הדיון מכוון לנושאים שעל סדר היום בקהילה האשדודית, כמו גם חדשות מהקהילה בשאר ישראל והעולם.

הכוונה היא שתוך כמה חודשים הקבוצה תצליח לבנות גרעין של פעילים שירצו לקחת על עצמם אחריות לתכנים נוספים. רעיונות שהועלו ע"י חברי הקבוצה, כגון: הקמת קו קשב, הקמת קבוצת הורים, הקמת דוכני הסברה ועוד - ממתינים כעת למשתתפים שיקחו את האחריות.

בנוסף להדרכה, הקבוצה מלווה ע"י שירות ייעוץ ארגוני מבית עמותת שתי"ל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי.

היומן הקהילתי

בקהילה הגאה בישראל פועלים באופן שוטף כ-30 ארגונים שונים. ארגונים אילו מציעים מגוון נרחב של פעילויות וקבוצות חברתיות וכן מקיים אירועים כאלה ואחרים הפונים לכל קהילת הלהט"ב בישראל.
בשל מספרם הרב של הארגונים, הפעילויות והאירועים קיים קושי רב לעקוב בצורה מרוכזת אחר המתרחש בקהילה ולהתעדכן בכל המידע, הקבוצות החברתיות והפעילויות המוצעות לכלל הקהילה.
על מנת לפתור קושי זה, שישה צבעים הוציאה לאור, לראשונה, לאחר מחקר רב ושיתוף מעולה ממרבית ארגוני הקהילה השונים את "היומן הקהילתי".
היומן, שהופק בדפוס ותכניו מפורסמים גם ברשת האינטרנט, מרכז בתוכו את רוב הפעילויות המוצעות לחברי קהילת הלהט"ב מכל רחבי הארץ, מקריית שמונה שבצפון ועד לבאר-שבע שבדרום.
במסגרת הפרוייקט הועברו לידי מערכת היומן נתונים לגבי הפעילות השוטפת של הארגונים השונים וכן מידע על ימי זיכרון, "אבני דרך" בקהילה, וכן אירועים היסטורים כאלה ואחרים, דבר המאפשר את בנייתו והקמתו של מאגר המידע ההיסטורי הקהילתי הראשון מסוגו בארץ.
כמו כן , היומן אשר גרסתו האלקטרונית מפורסמת באינטרנט מתעדכנת לעיתים דחופות – וכך כל ארגון יכול לקבוע מועד לאירוע או פעילות ולוודא שהתאריך שנקבע לא נופל על אירוע של ארגון אחר.
שלל האירועים והפעילויות מרוכזים בצורה מסודרת, והמידע הרב מונגש ביעילות ובסדר ובאופן ידידותי ממשתמש.

היומן הקהילתי ,במתכונתו, הוא יומן יומי שהוצא לאור בדפוס וכן מתעדכן באתר האינטרנט מידי שבוע. בין מטרותיו השונות של היומן ניתן לשים דגש על הנגשת ידע על פעילויות ואירועים עתידיים – כגון: מפגשי קבוצות חברתיות, טקסים ואירועי גאווה, יצירת תשתית, זירה שבה ארגוני הקהילה יוכלו למצוא שפה משותפת בנושא תכנון זמנים ואירועים, בניית רשת של מתנדבים המסוגלת לאגד ולפרסם את המידע לגבי פעילויות מכל הארגונים בקהילה באופן קבוע וכן איסוף מידע על ההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל והנגשתו.

היומן מרכז בתוכו את אירועי הקהילה השבועיים השונים , תאריכים חשובים , ימי זכרון ושמחה קהילתיים , וכן רגעים היסטורים החיי הקהילה בארץ ובחו"ל.
היומן מהווה כלי עזר לשיתוף פעולה בין הארגונים השונים בקהילה וכן דרך תקשורת מצוינת להפצת הפעילויות השונות ומניעת התנגשות באירועי הקהילה השונים.

היומן תורם לשיתוף פעולה פורה בין הארגונים השונים, מונע כאוס בסידור לוח זמנים קהילתי ויוצר גאווה קהילתית, מורל גבוה, ומוטיבציה להקמת פרויקטים ולתכנון פעילויות ואירועים כאלה ואחרים.

היומן הינו כלי חשוב לבניית ויסוד קהילה גאה , על מנת לרכז את כל המידע ולהנגיש אותו בצורה מסודרת ומובנת לחברי הקהילה.

קהל היעד של היומן המודפס הוא כלל חברי הקהילה הגאה, ובמיוחד חברי הקהילה ש"מחוץ לארון"; עם זאת גילינו כי היומן משרת גם את החברה הישראלית בכללה, באפשרו לחשוף מידע פנים-קהילתי, שעד היום היה נגיש רק לקבוצות חברתיות מעטות.
היומן הקהילתי מופיע גם באינטרנט ומעדכן את הגולשים הרבים בדבר אירועי הקהילה הגאה ומפגשי הקבוצות השונות בכל יום ובכל שעה. ובדרך זו משרת גם את חברי הקהילה ש"נמצאים בארון".

צילום מסך מתוך "היומן הקהילתי" המפורסם באינטרנט: www.6tzvaim.com/yoman

מתוך היומן:

פעילות לשינוי חברתי

הפגנה נגד קריאה לרצח הומואים ולסביות
בעוד שכל המדינה חוגגת את יום עצמאותה ה-59, מתארגנת קבוצה המונה כ- 70 אנשים, ביוזמת שישה צבעים", להפגנה סוערת מול מועדון הריקודים "האנגר 11" בתל-אביב.
ההפגנה באה בתגובה להופעתו של זמר הרגאי קייפלטון שהגיע הופעה וקורא בשיריו לרצח הומואים ולסביות.

חוק פרידמן
צילום מסך מתוך "היומן הקהילתי" המפורסם באינטרנט: www.6tzvaim.com/yoman