שישה צבעים בונים קהילה גאה בישראל

למי שלא זוכרת, בסוף אוקטובר השתתפתי בסופשבוע בנושא "טראומה ומנהיגות" ביוזמתו של הבית הפתוח, אליו הוזמנו עוד כ-18 מנהיגות ומנהיגים מהקהילה הגאה. בהמשך, הציע המנחה של אותו עיבודש (עיבוד מחדש, מילה שהמצאתי כתרגום ל"retreat" בו נעשה שימוש להגדרת אותו סופ"ש), יאן, להמשיך בסדרה של עיבודשים כל רבעון לערך. ההצעה התקבלה בחום ע"י המשתתפיםות.

התנדבתי לקחת חלק בועדת היגוי לבחירת המשתתפיםות בסדרה. בעיקר מתוך תחושתי שהבחירה היא קריטית להצלחת התהליך, ותחושתי כי יש לי יכולת לתת נקודת מבט שיש בה חשיבות קהילתית בתהליך.

אתמול, ישבנו ודנו בתהליך המסובך של העלאת הצעות לשמות ובחירת משתתפימות, ויצאתי מהפגישה בעיקר עם התחושה שייתכן ואני לא מספיק מנהיג או אולי אני לא מספיק מייצג כדי לקחת חלק בסדרת העיבודשים, למרות שדווקא הרגשתי בתרומתי המהותית לעיבודש בו כן השתתפתי. בקיצור, הרגשתי קצת שמשכו לי את השטיח מתחת לרגליים.

מייד נזכרתי שהבטחתי להראל ענבר שאתרגם עבורו את השיר Viva la Vida של להקת Coldplay, אחרי שהסברתי לו שאני מוצא חן רב בשיר הזה (ולצערי גם אחרי שהסברתי לו שמבקרי מוזיקה מזלזלים בתרומתם המוזיקלית של לחני הלהקה - לטענת אלו, הלהקה ממחזרת חומרים של ביטלס ואואסיס וכד').

כמובן שאין ברשותי זכויות על המילים, מציב כאן רק את כמה שורות כדי שתזהו על איזה שיר מדובר.